לפעמים סיור הוא לא רק סיור – הוא הרגע שבו אמנות הופכת לגשר שמחבר בין אנשים ובין עולמות פנימיים לרחוב הסוער שבחוץ. וזה בדיוק מה שקרה בסיור הגרפיטי שערכנו לחבר'ה המדהימים ומעוררי ההשראה ממכון SUMIT, אשר עשו במיוחד את כל הדרך מירושלים, כדי לבלות איתנו את שעות אחר הצהריים של יום שני, 21.10.24.
לפני שנספר על הסיור ולמה הוא גרם לקשוחים שאנחנו להזיל דמעה (מתנצלים מראש על הספוילר), מן הראוי שנציג את מכון SUMIT המופלא שעושה עבודת קודש וראוי לשאפו ענק! – למי שלא מכיר, מדובר במכון מוביל שמהווה מסגרת טיפולית לצעירים נפגעי נפש ומעניק להם הזדמנות אמיתית לחיים, בין אם באמצעות דיור, משפחת אמנה, שיקום תעסוקתי וכל מה שביניהם.
לסיור הגרפיטי שלנו בפלורנטין, הגיעה קבוצה מהממת של 14 צעירים מוכשרים בני 18-23, שחיים יחד באותו בניין ועושים דרך מרגשת של צמיחה והתמודדות. והנה אנחנו מתחילים –
אז כמו שאמרנו, שעות אחר הצהריים (16:00 אם נדייק) של יום שני. מזג אוויר סתווי ואנו ניצבים בליבה של אחת השכונות הכי מיוחדות – פלורנטין. שכונה קסומה שמשלבת בהרמוניה אדריכלות ואמנות ומהווה גלריית פתוחה שוקקת חיים שמספרת את סיפורה של תל אביב ושל החברה הישראלית באופן כללי.
כשהשמש כבר התחילה לשקוע, הסמטאות הצבעוניות קיבלו אותנו כאילו היינו חלק ממופע פרטי של צללים וצבעים והספיקה היכרות קצרה כדי להבין עם מי יש לנו עסק. צעירים ככל שהיו, הם היו נלהבים, חדים, עם עיניים בורקות וסקרנות כמעט מדבקת.
ואם כבר מדבקת… בין כולם תפס את תשומת לבנו באופן כמעט מידי, הוד מעלתו – לואי ה-15 (או כפי שהחברים קוראים לו, שמואל. גבר שבגברים!) שהחליט להצטרף לסיור כשהוא עוטה על עצמו ביגוד אלגנטי ומחויט, כמצופה ממלך צרפתי אמיתי.
וכך הסתובבנו לנו, לצד המלך וחבורתו הצבעונית והקדשנו לסצנת אמנות הרחוב של פלורנטין את תשומת הלב לה היא ראויה – עברנו בין הרחובות, דיברנו על אמנות, מחאה וחופש ביטוי, התפלפלנו על מה בעצם אומרים לנו כל הציורים שמקיפים אותנו ולפעמים גלשנו לנושאים ברומו של עולם. אין מה לעשות, אמנות מוציאה את זה מאנשים ואנחנו תמיד שמחים לקחת חלק.
אם נהיה כנים, זה היה אחד מהסיורים הנדירים האלה שבהם לא רק אנחנו מספרים סיפור – אלא גם הקבוצה עצמה מביאה את הסיפורים שלה. רגעים של שקט, רגעים של צחוק, וביניהם – רגעים שבהם אתה מבין עד כמה אמנות יכולה לגעת בנפש.
ואז, ממש ברגע הנכון, הגיע שלב היצירה, סדנת גרפיטי מעשית שתמיד מהווה את גולת הכותרת של הסיור וגם הפעם לא אכזבה – אם עד עכשיו הם היו פרטנרים מושלמים לסיור אומנותי, עכשיו הגיע הזמן לתת ביטוי לעצמם. כל אחד תפס ספריי צבעוני, בחר שבלונה ופשוט שחרר את כל מה שהיה חבוי בו והשתוקק לפרוץ החוצה. התוצאה – יצירות עוצמתיות, נועזות וסופר מקוריות.
בסוף הסדנה, התכנסו למילות סיכום ופרידה ואי אפשר היה להסתיר את ההתרגשות – שלהם מהיצירות המדהימות ובעיקר שלנו, שהגענו כדי להעניק ויצאנו מחוזקים ומלאי השראה בעצמנו. וזה השלב בו מחינו דמעה. הבנו שאומנם רק שמואל בחר לעטות על עצמו ביגוד מלכותי, אבל האמת היא – שהם כולם, ללא יוצא מן הכלל, מלכים של החיים ואיזו זכות גדולה נפלה בחלקנו שזכינו לבלות איתם אחר צהריים שכזה, בסתיו התל-אביבי.
