פורסם ב- כתיבת תגובה

גרפיטי בברייל: אסור לי לשכוח שאני עיוורת

גרפיטי בברייל: אסור לי לשכוח שאני עיוורת

שתף

כנראה עבודת הרחוב שאני הכי אוהבת, זו שממש גורמת לי כל פעם מחדש לחשוב, היא עבודת הגרפיטי שמורכבת מכתובת ברייל, אותה ניתן למצוא ברחבי תל אביב, חיפה וירושלים. העבודה, שלרוב נמצאת גבוהה, בלי יכולת בהכרח להגיע אליה, גרמה לי להבין שהיא לאו דוקא מיועדת לעיוורים. פתאום, כשלא הבנתי מה כתוב בברייל, מצאתי את עצמי מרגישה עיוורת בעצמי. יצאתי לחפש את האמנית. 

לא, היא לא עיוורת. הכירו את ורד דרור

למה ברייל?

בברייל אפשר לגעת, הידע חודר דרך הגוף, הקירות מספרים סיפור.

איך הגעת לרעיון?

"הכל התחיל שהסתובבתי בקרואטיה וראיתי בנין מחורר, זכר למלחמה שעברה. התבוננתי בו, והבנתי שאם החורים האלה היו הפוכים, הם היו יוצרים סוג של עדות, כתובת, בברייל. אני זוכרת שחשבתי שהחורים העגולים האלה המפוזרים על כולו, הם כמו כתב המספר את הסיפור של הבניין ושל האנשים שחיו בו ועכשיו כבר לא, ושל כל מה שעבר עליו בזמן המלחמה, ושאם החורים האלה היו הפוכים, הם היו הופכים לנקודות של ברייל. מעניין לחשוב שבעברית שורש המילה חריטה – ח.ר.ט זהה לשורש המילה חרטה – ח.ר.ט, כאילו החרטה חורטת בנו קוים ומילים, ואלה החריטות על הבניין ההוא בזאגרב, זה ה"נגטיב" שלהם כברייל המגיב על צלבי הקרס המפוזרים ברחבי העיר. כמו שיחה בין שני עיוורים המבקשים את דרכם בחושך"

ואז הוזמנתי לפסטיבל אמנות רחוב בזגרב, קרואטיה.כמה חודשים לפני הפסטיבל נסענו, אמני רוב מכל העולם, להסתובב בעיר ולהכיר את המקום. הסתובבתי. קלטתי שכל העיר מוצפת בצלבי קרס, בטירוף. ניסיתי להתעלם, בכל זאת, מי אני שאגיד משהו.. זה היה על כל הקירות, בכל מקום. כל החבורה של האמנים המגניבים והמיוחדים האלה שנסעתי איתם וכל מי שדיברתי איתו פשוט לא שמו לב . התגובה תמיד הייתה "אה באמת?" . נגנבתי- איך הם לא שמו לב?! זה בכל מקום, יש להם היסטוריה נאצית, הם נכנעו לנאצים ברצון. הופתעתי מהפער בין מה שאני ראיתי לבין מה שראו עיניהם, ומכיוון ששלטון נאצי הוא חלק מעברה של קרואטיה, צרם לי העיוורון של הקרואטים לנוכח ההתפרצות המחודשת של הסכנה.כבר לא יכולתי לעמוד מן הצד.הכל התרחש בלילה, מצאתי שותפה . החלטתי ללכת אחד אחד, לכל צלב קרס.ליד כל צלב קרס, כתבתי בברייל קרואטי "האם ראית את צלב הקרס?" ועניתי "לא ראיתי כלום".ליד כל משפט הוספתי תרגום. שיתאמצו.

ואת חושבת ששמו לב? זה שיגע אותם, לדוגמה, הייתה עיתונאית שעשתה כתבה על הפסטיבל והיא ממש נהייתה אגרסיבית פתאום, הבנתי שזה מאמת אותה עם המקום שהיא יהודיה והיא מבקרת אותם על זה. זה מאוד הפתיע אותה. בפסטיבל אהבו את העבודה מאוד.

כשחזרתי לארץ החלטתי להכין עבודות ברייל גרפיטי ברחובות תל אביב וחיפה של משפטים הלקוחים מ"על העיוורון" של ז'וז'ה סרמאגו. הספר "על העיוורון" של ז'וז'ה סרמאגו (Blindness (novel), המדבר על חברה שלמה שנדבקת במחלת עיוורון, והוא סיפק לי את הדימוי המושלם לתחושותיי. החלטתי להשתמש במשפטים מתוך הספר, המדברים על הפחד כגורם לעיוורון, על ההתאוות ליד בוטחת ומנחה שתראה לנו את הדרך, ועל התעקשות להישאר במקום המוגן של חוסר הראיה. בהתחלה ליד כל טקסט הודבק מקרא לברייל עברי כדי שכל מי שירצה יוכל להתגבר על עיוורונו ולקרוא. אחרי כמה זמן הטקסט נעלם ונשאר רק הברייל.

את העבודה הראשונה שלי בארץ בחרתי לעשות בפלורנטין- אני יודע שאת רואה- כי אנחנו רואים, אסור לנו לשכוח שלפעמים אנחנו בוחרים להיות עיוורים לדברים מסויימים.

מי מעורר בך השראה?

אני מאוד מעריכה את הצלם JR- הוא פשוט מצא במטרו מצלמה והתחיל לצלם התפרעויות, הוא פיתח את התמונות והדביק אותם בענק. לאט לאט הוא התפתח וגדל והשפיע בהרבה מקומות והוא פשוט מעורר השראה בעיניי.

ורד, את בערך האמנית היחידה שאין חתימה ליד העבודה שלה.. איך זה יכול להיות?

רק אחרי שהתחלתי ליצור חשבתי שהיה כדאי שאחתום. התמקדתי בלעשות מה שאני רוצה. הרחוב הוא חופשי, הוא כמו סטודיו בשבילי. לפעמים אני מתחרטת שלא חתמתי ומצד שני זה חלק מזה תחדשי לנו משהו: בעברית קוראים ברייל משמאל לימין.

וכמו שנאמר- הכתובת הייתה על הקיר.

פורסם ב- כתיבת תגובה

למי יש 600 אלף עוקבים? אמן הגרפיטי שמשגע אותנו

למי יש 600 אלף עוקבים? אמן הגרפיטי שמשגע אותנו

שתף

"משה תקע אותנו פה ובגלל זה אנחנו תקועים במדינה הזו בגלל 7 מיליון עוקבים"

יש לו יותר מ1000 צילומי מסך לרעיונות לעבודות שהוא עושה מהטלפון שלו כשהוא גולש באינסטגרם וים של אמביציה. המטרה: לעשות את הפרובוקציות הכי מגניבות שאפשר.

לקח לי מעל שנה שעקבתי אחרי העבודות שלו כדי למצוא אותו ולאגור אומץ ולראיין אותו. גיליתי בחור צנוע, חד וחכם עם שאיפות גדולות. רובין, בן 33, עובד כמעצב דיגיטל וככזה, הוא מבין את חשיבות חווית המשתמש- משלב הרעיון, דרך השלבים הראשוניים ועד השלב הסופי הוא בונה ממשקים- כמו ממשק של כספומט, טלפון, אתר כלשהו. מנגיש את המוצר למשתמש עם התאמת יעד. הוא עובד סביב השעון וכשנשאר לו קצת זמן הוא מתכנן את הגרפיטי הבא ויוצא לרחוב להדביק אותו. רק הדבקות.

מתי התחיל עם זה? "לפני כשנתיים." ואיך התחלת? והוא שישתף ש"כנראה היה לי הרבה מטען, על המציאות שאנחנו חיים בה ועל איך שדברים קורים ובמקום לשבת ולהשמיע מחשבות לחברים מצאתי דרך לבטא את המחשבות דרך סטריט ארט (אמנות רחוב)" והוא המשיך והסביר כשהוא התחיל לחקור את הנושא הוא הרגיש שלהרבה ממה שיש ברחוב אין אמירה ממש חזקה.

אז הוא ייצא לרחוב תוך כדי שהוא חושב על חווית משתמש ואיך הוא יכול להעביר ביקורת בדרך שתגיע אל האנשים. ואז חזר הביתה והחל לחקור ולעצב עבודות בהשראת ציורים שהוא מצא, סטטוסים, תמונות וכו.. אחרי שהוא עובד על פיס (יצירה) הוא לא בטוח ידפיס וידביק ברחוב. כשנפגשתי איתו וראיתי עבודות שהוא הכין ולא הדפיס קלטתי שהוא מאוד ביקורתי כלפי העבודות שלו, ובכלל. ועם זאת, אחרי שהוא בכל זאת, יושבת שעות על גבי שעות ומעצב עבודה שהוא מרוצה ממנה, הוא הולך ומדפיס אותה ואז, בשעות שהן לא תמיד שעות הוא הולך להדביק אותן ברחוב. הוא מסביר "הרוב מתבסס על מחקר. לרוב אני מגיע, יושב בצד ורואה איך הקהל מגיב. העבודה של אנה פרנק לדוגמה גרמה לאנשים להגיב ממש בהלם. העבודה של הפייסבוק רואים אנשים מגיבים- מצלמים, מסתכלים. אני מתייחס על רחוב כמו בפיד של הפייסבוק" ומסביר שבעבודה שלו, של מדיה חברתית, חובה לבנות מסרים חדים, קצרים וקולעים.

איפה אפשר לראות את העבודות שלך? "בפלורנטין, בנחלת בנימין וביהודה הלוי. היעד שלי זה להפוך את פלורנטין למוזיאון רחוב שלי. בנחלת בנימין לדוגמא כבר יש 30 עבודות. אם אני צריך לשים עבודה אני אשים אותה, כלומר אם המיקום יצדיק את העבודה אני אדביק אותה שם. לפני שאני עושה, אני עושה מחקר מקדים. הנחלה (נחלת בנימין) היא מקום כיפי. לבוא ולשים משהו פרובוקטיבי בנחלה זה לא מתאים שם ולכן בחרתי בפלורנטין- שכונה מגניבה שמכבדת את העבודות שלי."

בכוונה שם את העבודות אחת ליד השניה. "זה כמו בממשק- אם זה מסורבל מידי תוך שניה יוצאים משם. אני מכין את כל הדרך. לדוגמא הצטרפתי לסיורים בלי שידעו שזה אני. הצטרפתי לסיור לפני חודש והייתי בהלם מאיך המדריך מסביר עליי. הוא דיבר כזה שטויות שאני פשוט התווכחתי איתו עד שאמרתי לו שזה אני. אני מאוד מכבד אנשים שיש להם ידע ואוהב שיש להם ידע. המסרים שלי מאוד פשוטים כי אני דוגל בפשטות. יש צלמת אחת בשם דנה שהיא מקור מידע פסיכי. היא הראשונה שמצאה אותי.

הכותרות בעבודות? "התחלתי בלי כותרות ועם הזמן שיניתי והוספתי. עברתי תהפוכות ואני רוצה שידעו את זה. התחיל עם THAUG ממקום של פושע, עבריין אבל הוא לא. היה רעיון כללי שאמן רחוב הוא סוג של עבריין. הוא הבין שהלוגו (שלו?) משך את האנשים הלא נכונים. הוא מתייג את הרחוב ולכן שינה את השם לTAG (טאג). ותוך כדי האנשים התחילו להגיד #TAG ולקרוא לו האשטאג וזה היה הרגע בו רובן, טאג, אמן הגרפיטי, קלט שהאנשים נתנו לו שם אחר והוא ממש סבבה עם זה וככה בעצם אפשר לראות את כל ההתפתחות שלו בפלורנטין.

מי ההשראה שלך בסצנה? "כשהתחלתי את המחקר ראיתי את הסרטים של בנקסי ומי שבאמת נתן לי את ההשראה זה אמן גרפיטי רוסי בשם AKA. אבל אין לי באמת השראה למישהו. קחי לדוגמא את בוריס בקר- טניסאי שאמר- שיש גיל שאתה מבקש חתימות מאנשים וזה נהיה פטאתי"

לאמן אשטאג יש יותר מ1000 צילומי מסך לרעיונות לעבודות שהוא עושה מהטלפון שלו כשהוא גולש באינסטגרם של אמנות קלאסית ומתוכם הוא בוחר ומתחיל לעבור על דברים.

 

מה עם שוטרים או פקחים? "פעם אחת פשוט קראו להם. הם קפצו מכל המקומות. וזה נגמר בדוח"

איך התגובות מהרחוב? חברים, משפחה? "לא קיבלתי תגובות רעות וזה מעצבן אותי. אני רגיל שעל כל דבר קטן נותנים לי ביקורות קשות והכל קצת מלטף. שונא שאומרים לי "זה חמוד".

תגובה טובה. אנשים אוהבים את העבודות שלו ושהם גאוניות אבל הוא חושב שהוא ברמה בינונית ושהוא יכול להוציא הרבה יותר.

טריטוריה לא אכפת לו. לא משחק את המשחקים האלה. גר בבת ים, עבר ליפו וחולם על לכבוש את העולם. היעד הבא כנראה ארה"ב.

מה אתה חושב על סיורי הגרפיטי?

"אני בעד. אני בעד כל דבר שיקדם גרפיטי. כל דבר שנעשה בצורה מקצועיות.

מה חשוב לך כשמספרים עלייך? "להגיד את הדברים האמיתיים AS IS אני לא מגדיר את עצמי כאמן ועם זאת אם לא יודעים עדיף להגיד אני לא יודע.

מסר עיקרי? "שאנחנו זבל אנשים. סלפיים, שמים זין על כולם, מתעסקים בעצמנו. גם כזה. אנחנו חיים בדור שמדהים אותי כל פעם מחדש. שבחורה מעלה 7000 תמונות עם בקיני. למה? האם זה מה שאת רוצה לייצג? אם אתה מעלה תמונות בלי חולצה- זה ניהיה פטאתי."

אווצ׳.

אז אם בא לכם לקרוא על עוד אמני גרפיטי מוזמנים לקרוא את הבלוגים הנוספים שלנו ואם בא לכם לשמוע עוד בלייב ולראות את העבודות גרפיטי הכי בועטות וטובות של האשטג- מוזמנים להכנס לעמוד האינסטגרם שלו או לעמוד הפייסבוק של אשטג ואם ממש בא לכם לפנק את עצמכם מוזמנים להצטרף אלינו לסיור גרפיטי איתנו בפלורנטין, תל אביב. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הבא.

אז נתראה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

אמני רחוב שהגיעו לגלריות- מה הסיפור מאחורי זה??

אמני רחוב שהגיעו לגלריות- מה הסיפור מאחורי זה??

שתף

אז מה קורה כשאמן רחוב מתחיל להציג בגלריות ולהפיץ את האמנות שלו בדרך "קונבנציונלית"?

ישנן יצירות של אמנים שממש כוסו מזעם על ידי חברים של האמן. למה? כדי להעביר לו את המסר שהוא 'כבר לא משלנו', שהוא התמסחר ושכח את מקורותיו, אשר היו הרחוב ותרבות הרחוב.

לאורך השנים, אמנים שהחלו דרכם ברחובות העיר ובדרך כלל בגילאים צעירים, מצאו את דרכם בעולם האמנות והחלו להתפתח לכל מיני נישות וכיוונים כמו אמנות פלסטית, אמנות קעקועים, צילום, כתיבה ועוד..

עולם הגרפיטי, אף על פי היותו פרוץ ופתוח כביכול, הוא גם בועה סגורה שיש בה תחרות, שיתופי פעולה, מחשבה רבה ואינטראקציות. לעתים אמנים חוברים יחדיו עושים יצירות משותפות, ולעתים הם 'לא מסתדרים' ועולים ומכסים על יצירות אחד של השני.

ישנה יצירה מאד מעניינת ברובע השלושה עשר בפריז שממש מתארת את התגובה והמחשבה של אחד האמנים לכך! היצירה נעשתה על ידי אמן בשם Bom.K הצרפתי אשר הכין יצירת תודה והוקרה לחבריו אמני הגרפיטי, בה הוא מביע את ההערכה לחבריו אשר לימדו אותו כל מה שהוא יודע על אמנות רחוב ושימוש בספריי, אף על פי שהיום הוא מציג בגלריות! הוא יצר ציור גדול מימדים שכולל בתוכו את סיפור החיים של האמן ומלא בפרטים קטנטנים ורמזים מעניינים, כך שבעצם הוא מעביר את המסר שבלעדיהם לא היה מגיע לאיפה שהוא היום, ושהוא לעולם לא ישכח אותם. זה פרגון!

איזה סימנים ורמזים הצלחתם לזהות ביצירה? שימו לב להקשרים הקטנים לפריז ולחוויות של ילדות!

אמן נוסף ואחד מאמני הרחוב הישראלים שאנחנו הכי אוהבים הוא דדה. הוא מכנה את עצמו ׳דדה בנדאיד׳ והוא התחיל מלצייר פלסטרים גדולים, קטנים, מיוחדים, מסתלסלים, ארוכים ועוד כל מיני וריאציות ברחובות דרום תל אביב.

הקטע המדהים הוא שהוא מעולם לא חשף את שמו האמיתי או את פניו, מה שמוסיף מימד של מסתוריות וסודיות לאישיות האמנותית שלו(:

אפשר למצוא הרבה עבודות שלו בפלורנטין, נווה צדק, לאורך נתיבי איילון, דרום תל אביב. והיום גם בניו יורק, מקסיקו, מיאמי, פולין והוא ממש אמן בין לאומי! יש סיכוי שאם תסעו על איילון תבחינו במספר פלסטרים שמציצים אליכם מהבניינים (:

בנוסף לפלסטרים שהם סימן ההיכר שלו, דדה גם מצייר דמויות של חיות מקרשי עץ, וגם יצירות ספציפיות מאד מיוחדות כמו הצוללת הצהובה ליד כביש האיילון לדדה יש קולקציה מגניבה של פלסטרים אמיתיים, וגם ספר מושקע של עבודותיו+ סיפורים אישיים שלו. הפריט החדש שהתווסף הם גרביים עם פלסטרים !

אחת היצירות האהובות עלינו נעשתה עם ניצן מינץ נמצאת בדרום רחוב הרצל בתל אביב, על קיר שלם, מוזמנים לצאת לחפש! ניתן לראות עוד באתר שלו.

אמן נוסף ששווה להכיר הוא דן גרובר: אמן ישראלי- צרפתי שנולד וגדל בפריז עיר האורות, שם גם החל לעסוק הגרפיטי, טאגינג ואמנות רחוב.

הוא התחיל לפני מעל 30 שנה בקריבים וכיום הוא חי ויוצר בתל אביב וירושלים, ויש לו סטודיו- גלריה בשכונת פלורנטין ששווה ביקור!!

הוא אלוף בשיטות free hand , וטאגינג ( ריסוס שם רחוב של אמן בצורה אמנותית) ומלמד אצלנו בקורסי גרפיטי בסטודיו! חלק מהיצירות שלו בעלות קשר אמנותי ומיוחד ליהדות, בין אם זה השימוש באותיות עבריות מסוגננות (כמו על בית הכנסת הישן ברחוב אברבנאל בתל אביב!) ועד לציור דמויות וסמלים בהקשרים לדת.

ונשאיר אתכם עם משימה שווה:

החתימה שלו גם נמצאת בהמון פינות בעיר, תוכלו לזהות אותה בתמונה??

פורסם ב- כתיבת תגובה

בונז'ור לפלורנטין של פריז! שכונת המונמרטר

בונז'ור לפלורנטין של פריז! שכונת המונמרטר

שתף

דמיינו לכם את פלורנטין, עם בתי הקפה, הברים, הצעירים, אווירה של כולם מכירים את כולם, ואמנות הרחוב השוקקת כמובן! ועכשיו- תוסיפו לה קצת יותר קלאס, בניינים יפייפים וקרואסון בצד, אנו נרגשות להציג בפניכם את השכונה הכי מיוחדת בפריז- המונמרטר!

מונמרטר Montmartre בצרפתית זהו חיבור שתי המילים Mont= הר וMartre= המרטירים. השם של ההר ניתן לו לאחר שעל פסגתו הוצאו להורג בשנת קדושים נוצרים בשנת 272 לספירה, מאז עברה הגבעה הרבה גלגולים, נטעו עליה גפנים ונבנו עליה טחנות רוח. אזור זה נחשב במשך שנים רבות כמחוץ לתחום העיר פריז, ולא ממש רצו לגור בו או לשהות בו.

בתחילת המאה הקודמת נבנתה על ראש הגבעה בזיליקת סאקרה קר הלבנה והיפה, שהפכה לסמל השכונה והעיר, ובשכונה החלו לגור אמנים צעירים ועניים (מודילאני, פיקאסו, מאטיס , ואן גוך..)

כיום השכונה נחשבת לחלק מהרובע ה-18 של פריז, והפכה היפסטרית, ויעד תיירותי במיוחד! בתי הקפה השוקקים, אמני רחוב , אופנה, היסטוריה והמון המון מדרגות:)

אז מה כדאי לעשות במונמרטר?

אם אתם מתכננים חצי יום או יום בשכונה, כדאי לדעת מראש- האזור מתויר יחסית וצריך למצוא את הפנינות הנסתרות עם הנוף המשגע, בשביל זה- עולים בהר, במדרגות, והרבה 🙂 התכוננו ליום קצת יותר ספורטיבי בעיר שכל כולה מטרו..

-ההמלצה שלנו, לכו לאיבוד! הסתובבו באופן חופשי ותהנו מהרחובות המיוחדים, שיש בהם תחושה של שכונה קטנה ופחות פריז הגדולה והרחבה.

– פקחו את העיניים וחפשו את אמנות הרחוב, שהיא שונה משאר האזורים הצבעוניים של העיר (בלוויל ורובע 13) כיוון שהאמנים של השכונה חיים ויוצרים בה ממש מתחת לבית שלהם! כמו פלורנטין הקטנה שלנו. תוכלו למצוא יצירות מודבקות מיוחדות, או מרוססות עם שבלונה, אפילו תמצאו כיתובים בטוש המתייחסים לתרבות הצרפתית ( כמו הכיתוב "אני מתגעגע לגינזבורג" המתייחס לזמר הצרפתי המנוח סרז' גינזבורג) .

-מצאו בית קפה קטן ונסתר, כי אין כמו קפה רגוע ואותנטי, רמז: יש אחד כזה ליד כיכר ABBESSES , ממש ליד הכנסיה האדומה , מצד ימין (;

-להקיף את הסאקרה קר (כמעט) זו חוויה מרשימה, כיוון שגם העלייה עליה מאתגרת במיוחד. אין ספק שהנוף הנשקף ממעלה המדרגות אל כל פריז הוא עוצר נשימה במיוחד כאשר מזג האוויר יפה(: המלצה קטנה- לכו משם לעבר הצד השמאלי של הכנסייה (אם הפנים שלכם לעברה) ותגלו זווית אחרת ומרשימה של המבנה המיוחד הזה, ממש ליד מתחיל שוק מונמרטר שמרכזו בכיכר Tertre שם יש אמנים רבים וחנויות מיוחדות (זהירות לא ליפול לחנויות התיירותיות ! )

– שימו לב לארכיטקטורה המשתנה של השכונה הזו, במיוחד ברחוב Rue de l'Abreuvoir שם יש ערבוב מקסים של תקופות וסגנונות, זהו רחוב צבעוני וירוק שההליכה בו תחזיר אתכם לפריז של פיקאסו ואף נפוליאון (באחד הבתים היה גר ההיסטוריון של נפוליאון!)

– הפסל של דלידה. מי שמכיר ומי שלא, דלידה היא זמרת איטלקיה- מצרית שמאד אהבה את צרפת, וחייה ממש כאן בשכונה. חייה היו רצופים דרמות, אהבות ואמנות והיא נחשבה לדיווה גדולה. כיום, לאחר מותה מוצב פסל שלה בכיכר קטנטנה באזור השקט יותר של המונמרטר. פסל זהוב שכאשר מתקרבים אליו שמים לב שהוא נקי וזוהר יותר באזור החזה! למה? השמועה אומרת שאם נוגעים בפסל ממש שם, זה מביא מזל טוב..!

אז ממליצות לכם לקחת כמה שעות ביום עם מזג אוויר נעים ולהסתובב בשכונה, אם תעקבו אחר ההמלצות נשמח לשמוע מה חשבתם ואיך היה לכם כמובן!

פורסם ב- כתיבת תגובה

כשאמן מהכפר מגיע לעיר הגדולה.. ומצליח בגדול

כשאמן מהכפר מגיע לעיר הגדולה.. ומצליח בגדול

שתף

האמן הצרפתי MAYE החל כיוצר ברחוב, אמן גרפיטי שעושה יצירות בבניינים נטושים בדרום צרפת, והיום הוא שם דבר בעולם כולו. מזמינות אתכם לקרוא ולהבין את הסיפור והסגנון המיוחד שלו, שמשלב את התרבות ממנה הגיע ומספר סיפור שלם בכל יצירה!

אז מי זה הבחור הזה? ויקטוריאן ליריה, או בשם הרחוב שלו MAYE (אינסטגרם: Maye name is Maye) הוא אמן רחוב יחסית צעיר, גדל ליד שמורת הקמרג באזור הפרובנס בדרומה של צרפת. הוא למד אמנות והחל ליצור על קירות בשנת 2013, אך הוא מעולם לא האמין שיגיע עם האמנות שלו לאיפה שהוא היום! הוא גדל במקום קטן, מחובר לטבע ורחוק מהעיר הגדולה, אבל החיים אכן יכולים להפתיע..

אחת היצירות היפות ביותר שלו, שגם מספרת את סיפור חייו (כמו הרבה רמזים שנוכחים ביצירותיו על חייו האישיים) נמצאת באזור האהוב עלינו בפריז- הרובע ה-13! שוהי שכונה שעד לפני כמה שנים היית הנחשבת הצ'יינה טאון, האזור המודרני שאף אחד לא רוצה להתגורר בו, כי אינו נראה כמו 'פריז הקלסית' שכולנו מכירים. עם זאת, לפני מספר שנים נבחר ראש הרובע ז'רום קומה, והוא שם לעצמו משימה- להפוך את הרובע שלו לשוקק והצבעוני ביותר בפריז! וכך עשה, הוא מנהל את פרויקט הגלרייה באוויר הפתוח של רובע 13, ומזמין אמנים גדולים מצרפת ומהעולם לבוא ולצייר יצירות אמנות רחוב מרשימות וגדולות במיוחד בשכונה. עד היום, הגלריה אירחה 26 אמני רחוב שונים מ-12 מדינות, שיצרו 35 יצירות ענק בשכונה, והיד עוד נטויה!

 

היצירה של MAYE ברובע השלושה עשר היא בולטת מעל האחרות בזכות צבע הרקע הבולט שלה- הלא הוא צהוב נעים לעין, ובמרכזה- איש, כמו נווד, רוכב על לא אחר מאשר פלמינגו! היצירה אכן מושכת את העין אך לא הרבה יודעים שכל פרט ופרט בה, מהקטן לגדול, מסמלים דבר בחייו של האמן ויש להם כוונה ברורה. 

אנחנו פה כדי לגלות לכם ולפקוח לכם את המבט 🙂

האיש המצויר הוא לא אחר מהאמן עצמו, אשר כמוטיב חוזר, מצייר את עצמו או ורסיה שלו ברוב היצירות, בדרך כלל הוא גם אוחז בפחית ספריי לא- ריאליסטית. כאן MAYE מציג את עצמו כמו דון קישוט כמעט. האמן שואב הרבה השראה מהתרבות הספרדית, גם כי התרבות לה גדל היא צרפתית- על גבול הספרדית, ולכן לא סתם הוא נראה כמו קאובוי אירופאי. גם האופן בו הוא מייצג את גופו קשור לתרבות הספרדית ולאמן סלאבדור דאלי, כך שהגוף כמעט מפורק, נוזל ומאורך מאד. אבל במקום לרכב על סוס, אנחנו רואים אותו על מעין פלמינגו (שגם נטוע במקומו ולא זז אף על פי שהאיש ממש באמצע קפיצה), גם כאן יש הקשר למוצאו של האמן, כיווון שבשמורת הקמרג יש הרבה מאד פלמינגואים.

מה עוד אנחנו לומדים מהפרטים הקטנים ביצירה? תסתכלו טוב, מתוך פחית הספריי לא יוצא צבע אלא פרפרים צבעוניים, ובכלל יש הרבה מאד חיות קטנות מסתתרות- ליד ראשו של הנווד/ אמן יש דבורים קטנטנות ועל רגל הפלמינגו יש מעין נחש שהוא בעצם דף של תווים- האמן הוא גם מוזיקאי חובב, ולכן יש את נוכחות התווים והנווד/ אמן נראה כמעט כאילו הוא שר תוך כדי הרכיבה שלו. MAYE הוא, בנוסף לכלף גם אמן קעקועים וכן על גופו יש הרבה קעקועים, כולל אצבעות ידיו, ממש כמו ביצירה. האותיות הכתובות של אצבעותיו הן וידיו הן גם השם של בנו.

תוכלו לראות שביד השניה MAYE אוחז אולי את הסמל הצרפתי התיירותי ביותר- מגדל אייפל קטן כמחזיק מפתחות, לדעתנו, זה לב המסר של היצירה היפה הזו. האמן מספר שכשהיה צעיר יותר וקשקש על קירות בדרום צרפת, מעולם לא חלם להגיע לאיפה שהוא היום, ולא האמין שהאמנות תביא אותו לעושר כלכלי וחיים אחרים. הסמל הויזואלי הזה הוא שהאמנות היא זו שפתחה לMAYE את הדלת לעיר הגדולה- פריז, להכרה והצלחה.

זו אחת היצירות שאפשר ממש להתעכב עליה ולהביט עליה שעות, וכל פעם להבין משהו חדש, עם הקשר ומשמעות מעניינת, ממליצות לכם להסתכל ולמצוא את נקודת המבט שלכם וההבנה שלכם בכל יצירה ובמודח בזו! כמובן הכי נשמח לשמוע את הפרשנות שלכם ואיך שהיצירה השפיעה עליכם..

ממליצות להמשיך לשוטט בבלוגים שלנו לקרוא עוד על אמנות רחוב פריזאית פורחת!

מקוות שעודדנו אתכם לצאת ולחקור קצת יותר אמנות רחוב, ואולי פתחנו לכם את התאבון לסצינה השוקקת שיש לפריז להציע בתחום! אם אתם מבקרים בעיר ומעוניינים להצטרף לסיור אמנות הרחוב שלנו ברובע השלוש עשרה של פריז אתם יכולים להקליק כאן!

ואם אהבתם את הכתבה אתם יותר ממוזמנים להפיץ ולשתף אותה עם מכריכם (:

פורסם ב- כתיבת תגובה

המאפיות והקונדיטוריות שלא כדאי לכם לפספס בפריז

המאפיות והקונדיטוריות שלא כדאי לכם לפספס בפריז

שתף

הפעם החלטנו להביא לכם המלצות הישר מהתנור, למקומות ובתי העסק שבעינינו שווים קפיצה וכמה טעימות של הבולנז'רי (מאפים) ופטיסרי (קינוחים) הכי מיוחדים ונחשבים בעיר (: הכינו מקום בבטן.. זה הולך להיות מעיף!

אז כפי שאתם בטח מדמיינים, ביקור בעיר האורות כולל לא פעם גם חטאים טעימים שאין כמותם בארצנו, כמה שלא נרצה ונשאף לאיכות האפייה הצרפתית, כנראה שאנחנו רחוקים מהתוצאה המוקפדת שטמונה היטב במסורת הלאומית של צרפת. החל מחומרי הגלם, ועד למתכונים סודיים שעוברים דורות אחר דורות- המטבח הצרפתי ידוע בקפדנות. עם זאת, לצד המאפים הקלאסיים והקינוחים המוכרים שתמצאו בכל בולנז'רי ופטיסרי ( שגם אותן צריך לדעת לבחור 😉 ), ישנן כמה המצאות וחידושים בעולם הזה, שבשבילם שווה לסור ולטעום! קיבצנו כאן כמה המלצות מהמדריכה הפריזאית שלנו הדר, שטעמה כאן הכל והקריבה קלוריות למען כתבה זו :).

פטיסרי בוריס לומה – Boris Lume

אחד הכוכבים הצעירים של עולם האפייה והקינוחים הצרפתי הוא בוריס לומה, אשר למד ושאב כל מה שהוא יודע על המטבח הצרפתי ברחבי המדינה, ואז עשה טוויסט מעניין ומשמעותי לכיוון קולינריה יפנית! לבוריס יש כיום שני עסקים בפריז, שניהם ברובע ה-18 של העיר (אזור המונמרטר), כאשר החדש ביותר מביניהם מציע את הקינוחים המיוחדים שהוא הגה.

אז במה מדובר?

ללומה יש מגוון של מוצרים טעימים ומומלצים, כשהיום נמליץ לכם על פאי הלימון שלו, שמכיל טוויסט כמובן! אמנם השם שלו יכול להטעות, ותחשבו שהוא תמים, אך טארט הלימון שמגיש בוריס לומה הוא אחד המיוחדים שתטעמו. קודם כל צורתו, כמו שאר הטארטים שלו, היא מוארכת ומלבנית, להבדיל מהצורה המסורתית של טארט, שהיא עגולה. לאחר שתתרשמו ממש מהיופי שלו, עד כדי כך שאולי לא תרצו לאכול אותו, תגלו בביס הראשון את האיזון המדהים בין הבצק, הלימון וה… מה זה המרכיב הנוסף הזה שמרגישים? הקונדיטור הוסיף מרכיב מפתיע שבדרך כלל משויך יותר למטעמים מלוחים, לא נגלה לכם מהו כדי להשאיר אתכם קצת במתח לקראת! ההבטחה היא שאולי שזה נשמע מוזר, אבל אחרי שטועמים מבינים שיש כאן מהלך גאוני.

Boris Lumé café pâtisserie

איפה?  28 Rue Lepic, 75018 Paris

מתי ? ימי רביעי-ראשון 8:30-18:30

פופליני – Popelini

אחד המותגים המתוקים הכי מפורסמים של השנים האחרונות הוא פחזניות הפופליני הממולאות קרמים שונים וטעימים. הבוטיק הראשון הוקם על ידי זוג חמוד בשנת 2011 בבוטיק קטנטן ברובע השלישי של פריז. הבוטיק כמובן, מוכר רק מוצר אחד בוריאציות שונות, הוא הפחזניה השמנמנה הממולאת בקרמים קלאסיים או מיוחדים. כיום הם כה מצליחים שיש להם ארבעה בוטיקים ברחבי העיר שמוכרים חמישה עשר סוגים של פחזניות ממולאות (כולל טעמים מיוחדים בהקשר לחגים!). את הפופליניז יש שיטה לאכול, שאותה גם תסביר לכם המוכרת, יש לאכול אותם מהחלק התחתון שלהם ולא מלמעלה, למה? מכיוון שאם תנסו לנגוס בהם מלמעלה או מהצד הקרם יצא מבפנים ויזל ותפסידו אותו, לכן אנשי הפופליני מקפידים להסביר שיש לאכול אותם מלמטה הפחזניה(:

אז מה ההמלצה שלנו?

אם תרצו ללכת על הטעמים הקלסיים, השלושה המומלצים ביותר לדעתנו הם הלימון, הנוגט והשוקולד המריר (יאמ!) ואם אתם אוהבים להתנסות בטעמים מיוחדים וטעמי הדגל נמליץ לכם הפיסטוק המעניין או השוקולד המריר עם הפסיפפלורה, שהוא לדעתנו המוצלח ביותר מכולם (:

איפה ומתי? בוטיקי 'פופליני' ברחבי פריז (הקליקו כאן לרשימה)

גלידה באשיר GLACE BACHIR

הדבר המתוק והשווה הבא שנמליץ לכם, הוא בעל ניחוח קצת יותר מודרני ואולי קצת פחות 'צרפתי' קלסי, אבל הטעימה הזו בהחלט שווה את החריגה מהמסורת, במיוחד אם מדובר בימי האביב והקיץ של השנה! יכול מאד להיות שאם לא היינו אומרים לכם, הייתם עוברים ועוברות ליד הבוטיק מבלי בכלל לשים לב אליו או במחשבה שזו עוד גלידה רגילה, אבל בשביל זה אנחנו כאן (: גלידה באשיר היא גלידה לבנונית מסורתית שהוקמה בשנת 1936 בלבנון בחצר האחורית של שתי חברות. אז מה זה אומר גלידה לבנונית? כפי שתראו בתפריט, יש סוגים שונים של גלידה שתוכלו לבחור, בטעמים שוונים כמו לימון שוקולד, אגוזים ועוד… כאשר המנה / טעם המיוחדים ביותר הוא גלידת הבית של באשיר, העשויה באופן אורגני ויש לה טעם של וניל קל , ועליה מפזרים שברי פיסטוק מה שעושה אותה מדהימה במיוחד. לגלידה הזו יש קסם בזה אין ספק, והיא גם מאד פוטוגנית, מה שהפך אותה לאקססורי קולינרי טעים במיוחד.

Glace Bachir

איפה? 58 Rue Rambuteau, 75003 Paris

מתי? כל יום 12:00-22:30

טארט פיסטוק ופטל PAIN PAIN

אחת המאפיות המוצלחות של פריז נמצאת בפאתי השכונה האהובה עלינו, המונמרטר. המאפיה PAIN PAIN (בצרפתית: לחם לחם) ידועה בשפע הקולינרי שלה, המתוק והמלוח. כשתכנסו למקום בעל הניחוח המעלף והקירות הכחולים, באמת שתרצו לנסות את הכל! ואכן, יש כאן לא מעט מוצרים מוצלחים, החל מהבגט שהוכרז בתור "הבגט הטוב ביותר בפריז" לשנת 2012, ועד לקישים, הסנדוויצ'ים, והמתוקים! אז כמובן שנמליץ לכם לנסות את בגט ה"טראדיסיון" (tradition, מסורת) שלהם, אבל בגזרת המתוקים, ניתן המלצה חמה גם לקרואסון השקדים-שוקולד וגם לעוד משהו מתוק פשוט כי אנחנו חייבות!

קרואסון שוקולד- שקדים הוא מאפה יוצא דופן בשמי הקונדיטוריה הצרפתית, כי הסוד שלו הוא חוק ההתיישנות! אל תהיו מופתעים 🙂 קרואסוני השקדים אשר לא נמכרו ביום מסוים, נשמרים ליום למחרת ואליהם מכניסים שוקולד, מה שגורם לכך שצורתם תמיד מעט מעוכה, אבל הטעם- וואו! זהו פתרון שהצרפתים מצאו, כיוון שברוב המקרים לחמים ומאפים שלא נמכרים נזרקים או הופכים ל"פאן פרדו" (לחם אבוד בצרפתית, או כמו שאנחנו קוראים לו פרנץ' טוסט).

הפטיסרי המיוחד של PAIN PAIN הוא טארט הפטל (Framboise) שככל הנראה תוכלו למצוא בכל קונדיטוריה בצרפת, אמנם הטארט של המאפייה הזו שונה במעט כיוון שבתוך הבצק שלו שוכן מילוי פיסטוק ירקרק אנין במיוחד- לאוהבי הפיסטוקים בלבד! השילוב בין המתוק והחמוץ הוא פשוט כיפי!

PAIN PAIN

איפה? 88, rue des Martyrs – 75018 Paris.

מתי? שלישי- שבת בשעות 7:00-20:00 וראשון 7:30-19:30

מקרון מיוחד של ארנו לרר Arnaud Larher Patisserie

האושייה ארנו להרר, השף שגם זכה בתואר הגבוה ביותר בעולם הקולינריה הצרפתי שנקרא "מאייר אוברייר" (Meilleur Ouvrier de France, אחד מבעלי האומנות הטובים ביותר בצרפת, תואר שמוענק על ידי נשיא צרפת!) הוא איש של טעמים, בוטיק הדגל שלו ברובע השמונה עשרה של פריז מלא בכל טוב- שוקולדים, קינוחים שהמציא, הכל ברמה גבוהה מאד. גם המקרונים המיוחדים שלו שווים טעימה, ולו רק בגלל הטעמים המגוונים שהוא מציע ולעתים גם לא שגרתיים! איזה טעמים למשל? קרמל וחמאה מלוחה, מקרון סגול בטעם יין חם, או ערמונים וקסיס! להרר יודע להפתיע עם שילובים מיוחדים במקרונים שלו שבהחלט לא תמצאו במקום אחר.. ממליצות לכם לנסות את מה שנמשע הכי מוזר והזוי (:

איפה ומתי? באחד משלושת הבוטיקים שלו בצרפת (לחצו כאן וגללו מעט למטה)

אז אחרי הרשימה המכובדת הזו, של המלצות חמות מאיתנו, נשמח לשמוע אם אכן הלכתם לטעום ומה חשבתם על ההמלצות שלנוף אהבתם, חשבתם , פחות אהבתם? ממש נשמח לשמוע ושתשאירו לנו תגובה. אם אתם מוצאים את הפוסט הזה רלוונטי למישהו או מעניין אתם יותר ממוזמנים לשתף אותו! יש לנו עוד הרבה כתבות מעניינות בבלוג שלנו, מוזמנים להמשיך ולשוטט!

מקוות שנתנו לכם עוד סיבה לבקר בעיר האהובה עלינו פריז, ואם אתם אכן מיגיעים לבקר ממליצות לכם להצטרף אלינו לסיור, לחצו כאן.

פורסם ב- כתיבת תגובה

החייזרים שמשתלטים על רחובות פריז והעולם

החייזרים שמשתלטים על רחובות פריז והעולם

שתף

בלי ששמתם לב החל משנות התשעים יש לנו פולשים מהחלל שנדבקים על קירות פריז, צרפת, אירופה וכל העולם כולו ומשתלטים לנו על השטחים והבתים ! מדובר כמובן שאמן הרחוב הצרפתי המפורסם ביותר בעולם, בנקסי הצרפתי, ושם הרחוב שלו הוא Space Invader.

הוא החל ליצור ולהדביק יצורים מהחלל החיצון העשויים מפסיפס בשנת 1996, כאשר היה סטודנט לאמנות, והוא רוצה בעיקר לבשר לנו שלאורך הזמן, אנו לא פוקחים את העיניים שלנו ולא רואים מה מתרחש סביבנו בלי שנשים לב. 

אינביידר החל להדביק את החייזרים שלו בנקודה ספציפית מעל הקרקע, בצד הבניינים הפריזאים, מקום נסתר ועם זאת אם מרימים את המבט- מוצאים אותם!

כיום, יותר מ-20 שנה לאחר מכן, אינביידר נמצא עם היצירות שלו בכל העולם, יש לו כ-3,000 חייזרים מפוזרים (ויש גם שניים מקוריים באילת! טירוף) וכיוון שהוא כל כך ידוע, יש גנבים ומעתיקנים אשר רודפים אחר היצירות שלו! 

כדי להמנע מכך, אינביידר פיתח אפליקציה מיוחדת הנקראת FLASHINVADER בעזרתה אפשר לצלם את היצירות ולראות האם זה אינביידר מקורי ( לכל אחד מהם יש שם ומספר, וכמובן כתוב את שנת ההדבקה ) ולאסוף כמה שיותר! כך, השיאן העולמי היום שמאצ הכי הרבה עומד על 2,722 שזה שיא מטורף לכל הדעות!

אז מה הופך את אינביידר לכל כך מעניין?

שהוא באמת חולל ועדיין מחולל שינוי, אנשים מתחילים לחפש אותו באופן קבוע בכל מקום שהם נמצאים, הם מרימים את המבט מהטלפון, מדאגות היום יום ונותנים רגע לאמנות ולחייזירם של אינביידר. אצל חלק זה נהיה כבר ממש תנועה אוטומטית של חיפוש על קירות הבניינים.

אינביידר ממשיך ביצירה, ופועל ללא הפסקה בעולם כולו, הוא יוצר מדי פעם חייזרים שיש להם קשר למצב הפוליטי ( למשל אינביידר של טראמפ) או זיקה למקום בו הוא מדביק אותם ( למשל אינביידר הדביק יצירה מיוחדת על בניין שבו נעשה פיגוע טרור בפריז בשנת 2015 המגנה את המעשים).

עוד עובדה מעניינת, היא שאמני רחוב אחרים מודעים לפרסום ולהשפעה שיש לאינביידר על אנשים שכלל לא מתעסקים באמנות, ולכן הם נוהגים לעשות יצירות ולהדביק את האמנות שלהם ליד יצירות של אינביידר, בכדי לקבל הכרה נוספת ולמשוך את עיניי העוברים והשבים גם ליצירות שלהם (:

אז יאללה, צאו לחפש את היצירות של אינביידר ואולי תגלו כמה ממש מעניינות! בהצלחה !

פורסם ב- כתיבת תגובה

10 הברים הכי שווים באתונה

10 הברים הכי שווים באתונה

שתף

עשרת הברים ובתי הקפה שלא כדאי לכם לפספס ב..אתונה! דרך עיניים מקומיות 🙂

יצא לכם פעם לבקר בעיר מסוימת ולחשוב "הייתי יכול לגור כאן!" או "אין על התרבות הזו!"?

בעיניינו אחד הדברים שמצייגים ביותר תרבות מקומית ושכונתית הם בתי הרפה והברים שלה, שיתנו לכם הזדמנות לפגוש את המקומיים, לטעום את האוכל של המקום וליהנות מחוויה אונתטית!

אז אם אתם מבקרים באתונה לכמה ימים, זה תמיד רעיון טוב לבקר בכמה עסקים מקומיים! בואו נכיר את השכונות של אתונה תוך כדי שתיית קפה, משקה קל או קוקטייל! ואולי גם תפגשו מישהו שיגרום לכם לזכור את המקום הזה כשונה ומיוחד..

Low Profile Whisky bar

אחד הברים היותר קלסיים של העיר נמצא ממש ליד הפרלמנט היווני בתוך פסאז' קטן, והבעלים שלו ידוע בשגעון שלו על וויסקי ומוזיקה טובה! בבר תחוו מוזיקת ג'אז ובלוז יחד עם קוקטייל או ויסקי משובח. אתם תהנו מהמשקה שלכם תוך כדי שתשמעו קצת טום וויטס באווירה של בר ויסקי אמיתי (שאפילו הקירות שלו אדומים!)

איפה?

(Voulis 7, 10562, Athens (Syntagma

עמוד הפייסבוק בלחיצה כאן.

Au revoir

אחד הברים הותיקים של העיר נמצא באזור 'העיר העתיקה' של אתונה, ששומר על הקסם שלו כבר יותר מחמישים שנים. המלצרים שלכם יהיו לבושים למופת וזה קצת נראה כאילו הם יצאו מאיזה סרט, והמקום עוצב על ידי ארכיטקט יווני מפורסם.

זה לא בר של טרנדים חולפים, אלא מקום מוכר אליו מגיעים מכל הגילאים, תמצאו בו אמנים רבים, שאוהבים לשוב ולחזור לבר הזה בזכות האווירה הרומנטים שאופפת אותו. מומלץ לקחת פסק זמן ולקפוץ לתוך אווירת שנות השישים, ולבוא לכאן למשקה של אחר הצהריים!

איפה?

(Patision 136, 11257, Athens (Kypseli

עמוד הפייסבוק בלחיצה כאן.

56

כתחפשו את הבר הזה כנראה שתהיו בטוחים שטעיתם בדררכם ותבדקו כמה פעמים במפה, כי הבר המיוחד הוא חצי-חבוי, וברגע שתכנסו אליו תרגישו שחזרתם לשנות החמישים של הגאז' ושל האמפרי בוגארט בניו יורק..

זהו בר ויסקי עשיר ומגוון, ובעל הבית ישמח תמיד להמליץ לכם מה לנסות ולטעום. אמנם הבר שוכן באזור שנחשב 'עשיר' יותר בדאון-טאון אתונה, אבל להבדיל מהעסקים שסביב לו, בר 56 מצליח לשמור על שמו הטוב והיציב לאורך עשרות שנים.

איפה?

(Ploutarchou 56, 10676, Athens (Kolonaki

עמוד הפייסבוק של הבר בלחיצה כאן.

Couleur Locale

במיקום מיוחד ליד יצירות הגרפיטי היווניות של העיר, זה מקום ממש טרנדי המציע רשימה ארוכה של קוקטיילים, קפה בשעות הבוקר ונשנושים לאורך היום (:

הבדרך כלל המקום מלא באנשים ושוקק חיים לא רק בגלל התפריט והשירות המעולה, אלא בעיקר בגלל הנוף! ניחשתם נכון.. הביסטרו הזה ממקום על טרסה מהממת, עם נוף אל הפרתנון ולכל גגות העיר, המראה הופך לקסום איפלו יותר בשעות הערב. הבר בשיאו בחודשי הקיץ החמים, אבל נשאר פתוח גם בחורף עם סגירה שמשאירה את הנוף פתוח לפניכם, יחד עם נורות חימום ואווירה נעימה.

איפה?

(Normanou 3, 105 55, Athens (Monastiraki

עמוד הפייסבוק בלחיצה כאן.

TAF- The Art Foudation

במיקום שווה, ממש ליד בר הCouleur Locale, נמצאת עוד פנינה מקומית שכשתכנסו אליה תמצאו את עצמכם באמצע גינה מקסימה שפועלת גם כקפה במהלך היום! ה-TAF הוא גם גלריה מתחלפת במהלך השנה, ומקיים תערוכות ומופעי אמנות מיוחדים. ממליצות לכם להגיע לכאן בכל שעה שתרצו ביום, כי המקום פועל לכל אורכו ותהיה לכם חוויה מגניבה בכל שעה, עם קפה או קוקטייל ביד!

איפה?

(Normanou 5, 105 55, Athens (Monastiraki

עמוד הפייסבוק בלחיצה כאן.

Klouvi

המקום המקסים הזה נמצא לצד מבחר גדול של ברים ובתי קפה באחת השכונות מלאות החיים של אתונה, תוכלו למצוא לידו עוד הרבה מאד עסקים שניתן לשבת בהם וליהנות, אך למקום הזה יש קסם שגורם לכם לחזור (:

אף על פי שהמקום קטן, העיצוב שלו פשוט משגע וכיפי, ומשמעות השם שלו ביוונית אומר 'כלוב', אלמנט שגם ניכר בעיצוב שלו (תרימו מבט למעלה!).

איפה?

( Dimofondos 57, 11851, Athens (Petralona

עמוד הפייסבוק של הבר בלחיצה כאן.

Lotte

הביסטרו המגניב והטרנדי הזה ממקומם בשכונה הכי קולית של אתונה נכון לימים אלו (Koukaki) מגיש שירות לאורך כל היום, החל מהבוקר עם תה נהדר או קפה ועד למשקאות חריפים וקוקטיילים בערב. המקום מעוצב בסגנון וינטג'י מקסים בשילוב צבעים נעים של פסטליים (אפילו השירותים יפים). מומלץ לשבת בחוץ בימים הנעימים של השנה ולהינות מהאווירה!

איפה?

(Tsami Karatasou 2, 11742, Athens (Koukaki

עמוד הפייסבוק של הביסטרו כאן.

TIKI

מזמינות אתכם לבר אתני- אותנטי שלא רק שיש לו משקאות מדהימים לאורך כל היום, גם האוכל שהוא מציע מומלץ מאד! הקוקטיילים שלהם הם בגדר חובה, אבל אל תהססו לבקש מאחד הברמנים להרכיב לכם משהו לפי טעמכם ומה שאתם אוהבים, הם יעשו זאת בשמחה(:

הבר מארח הופעות חיות ואוהב להגיש פופקורן לצד הקוקטיילים שלו, ונמצא ממש קרוב לתחנת האקרופוליס, למרות הקרבה לאזור התיירותי זה בר מומלץ שלא הרבה מכירים.

איפה?

(Falirou 15, Makrygianni, 11742, Athens (Makrygianni

עמוד הפייסבוק של הבר בלחיצה כאן.

BRIKI

הידעתם? המילה 'בריקי' ביוונית מתארת המקום בו מכינים את הקפה היווני. הבר הזה פופלרי בדיוק כמו הכיכר שבה הוא נמצא- כיכר MAVILI היא ה-כיכר של ינשופי הלילה ואנשי המסיבות, והעסקים של הכיכר כאן יודעים זאת טוב מאד ונשארים פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה.. גם אם תגיעו לכאן באזור השעה שתיים לפנות בוקר, המקום יהיה מלא באנשי הבילויים!

לבר יש בר- תאום בחלק אחר של אתונה באזור שנקרא Pagrati, והוא יפה ומושקע בדיוק כמו זה(:

איפה?

(Doryleou 6, 11521, Athens (Mavili Square

ENIKOS

הבר הזה נקרא"דייר", או ביוונית ENIKOS! נמצא באזור ממש מעניין של העיר, אזור עתיק הגובל עם המוזיאון הארכאולוגי הלאומי, ומוקף בבניינים ישנים ומדהימים למראה. בימי שבת בבוקר מתקיים ממש ליד שוק עשיר בו מוכרים את מיטס הירקות, פירות, דגים ועוד דברים טובים! מומלץ לטייל לאורך השכונה ולקפוץ בערב לבר הזה לשתות משקה.

איפה?

(Kallidromiou 70, 11473, Athens (Exarcheia

אנחנו מקוות שהרשימה המכבודת הזו נתנה לכן עוד סיבה מצוינת לבקר באתונה היפה. אם אתם מבקרים בעיר ותרצו להצטרף לסיור גרפיטי או סיור קולינרי איתנו, אנחנו יותר מנשמח לקחת אתכם, יחד עם מדריכה מקומית למקומות שאנחנו הכי אוהבים בעיר ושיש להם סיפורים מעניינים. יש לנו סיורים בכל ימות השבוע, מוזמנים להציץ ולקרוא עוד ממש כאן.

מקוות שאהבתם את הכתבה, מוזמנים לשתף אותה ולכתוב לנו כמובן מה חשבתם (:

פורסם ב- כתיבת תגובה

כשאמן אמריקאי עושה כבוד לצרפתים

כשאמן אמריקאי עושה כבוד לצרפתים

שתף

מה גורם לאמן אמריקאי מפורסם לעשות יצירת רחוב גדולת מימדים ופטריוטית במיוחד בעיר הבירה של צרפת,פריז? ומדוע פוליטקאים אוהבים אותה כל כך?

פריז מתגאה להיות העיר היחידה בעולם שיש לה שלוש יצירות של האמן הנהדר OBEY או בשמו האמיתי שפרד פיירי- במרחק הליכה! שלושת היצירות נמצאות ברובע השלושה עשר של פריז, שבשנים האחרונות הפך לגלריה צבעונית של אמנות רחוב גדולת מימדים בזכות ראש הרובע המכהן ז'רום קומה.

הפעם נחלוק אתכם את סיפורה של אחת מהיצירות הבולטות ביותר ברובע, שהיא כמובן של אוביי, והוא הכין אותה כמתנה ממנו אל העיר, כאשר יצר יצירה מאד פטריוטית- צרפתית.

רגע, מי זה בכלל אוביי? האמן שפרד פיירי החל ליצור אמנות רחוב בזמן שהיה סטודנט לאמנות בשנת 1989, הוא החל להפיץ סטיקרים עם תקריב פנים של המתאגרף "אנדרה הענק" וקרה לעצמו "אוביי ג'יאנט" (Obey Giant) בעקבות עבודה זו. אנדרה הענק היה מתאגרף צרפתי גדול מימדים שגם שיחק פה ושם, והיה מפורסם בעיקר בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אגב, הפנים של אנדרה הענק בתוך כוכב הן עד היום הסמל שלו. אוביי מספר שהסטיקר הקטן הפך לקמפיין של ממש, שמטרתו הייתה לגרום לאנשים לחשוב מחדש על הסביבה שלהם ומערכת היחסים של כל אחד מאיתנו עם הסביבה שלו. בואו נזכור- זו הייתה תקופת טרום-אינטרנט ורשתות חברתיות, והפצת מסרים באופן מחתרתי שכזה (באמצעות סטיקרים!) הייתה שיחת היום.

עם השנים אוביי התפרסם מאד, היום הוא יוצר בעיקר יצירות באישור, שגם הן שוות הרבה מאד כסף, ויש לו גם ליין לבוש ברחבי העולם. אולי אתם תוכלו לזהות את הסגנון הייחודי שלו מהבחירות האמריקאיות בשנת 2008, בהן עיצב אוביי את הפוסטר המפורסם של ברק אובמה עליו כתוב "HOPE". הפוסטר, עם משחקי הצבעים שלו הפך למזוהה עם אובמה ועם אוביי עד מאד, וכמובן שנעשו לו חיקויים ויצירות שלקחו ממנו השראה. כיום היצירות של אוביי מופצות לעולם בעיקר ברשת החברתית אינסטגרם, וכל יצירה שלו מקבלת הילה של עוקבים ומעריצים שרק מחכים לה.

היצירה המדוברת של אוביי בפריז, עשתה כל כך הרבה רעש שז'רום קומה, ראש הרובע בעצמו, הגיע כדי לדפוק סלפי עם האמן, ההתרגשות הייתה גדולה גם בגלל תוכן היצירה וגם בגלל הסיבה שבעקבותיה היא נעשתה!

אם תבחנו את היצירה תוכלו לזהות שלושה מרכיבים צרפתים במיוחד, המיוחסים לחברה ולאומה הצרפתית מאות שנים- הראשון הוא כמובן צבעי הדגל הצרפתי, אדום לבן וכחול, הפרוסים בחלק האחורי של היצירה. השני, שאולי קצת פחות ברור, הוא שלושת המילים הכתובות בשחור מעל הדגל- זהו המוטו הצרפתי המוכר "חירות שיווין אחווה". המרכיב השלישי וההכי פחות מוכר הוא הדמות הנשית הניצבת במרכז היצירה, זוהי הדמות המיתית מריאן. מריאן היא הסמל של צרפת, או יותר נכון צרפת המגולמת בדמות אנושית, האישה הזו מופיעה בפנים שונות לאורך ההיסטוריה, אך תמיד מייצגת את כוח הרפובליקה הצרפתית ובעצם מחזקת את שני הסמלים האחרים- הטריקולור והמוטו הצרפתי. מריאן מיוצגת באופן שונה בכל הופעה, לעתים היא שחורת שיער, לעתים בלונדינית- זה לא משנה, כי היא כל אישה. אם תשאלו אותנו, יש הרבה יופי בכך שסמל המדינה הינו דמות נשית, וזה כך כבר שנים, עוד מימיי הצייר אז'ן דלקרואה.

אז מה גרם לאוביי לעשות יצירה כל כך פטריוטית למדינה שהיא בכלל לא האומה שלו? שאלה מצוינת שעוד רבים שאלו, חלק מהספקולציות היו שאוביי קיבל סכום מאד יפה על היצירה הזו מעיריית פריז, שמועות אחרות אמרו שהוא פשוט מאד אוהב את תרבות צרפת, אבל הסיבה האמיתית היא אירוע טראומטי שקרה בצרפת בשנת 2015.

פיגועי נובמבר 2015 בפריז, אשר התרחשו בכמה נקודות בעיר, בהן מועדון הבאטקלאן, שני בתי קפה, אצטדיון הסטאד דה – פראנס, היוו נקודת מפנה בהתייחסות הצרפתית למצב העולמי. לא רק שפיגועים אלו גבו מחיר כבד של נפגעים בנפש, הזעזוע והפחד שאפפו את העיר והמדינה היו תקדימיים. פריז הושפעה רבות מאירועים אלו ושינתה אותה לעד. אוביי חש הזדהות וכאב לאור מה שקרה והחליט להכין יצירה כמתנה לפריז, למען עידוד הרוחות והעלאת מודעות עולמית למה שקרה. ואכן, ברגע שאמן כל כך מוכר עושה יצירה מרשימה כזו- כל העולם יודע על זה.

עובדה מעניינת שקשורה ביצירה, המתנוססת בגאון על בניין גבוה (ונקודת התצפית הכי טובה אליה היא מהמטרו), היא שלא רק ז'רום קומה, ראש הרובע, אוהב אותה מאד אלא גם נשיא צרפת עמונאל מקרון, התרגש מהמחווה וכמובן אהב אותה מאד, עד כדי כך שהיא תלויה לו במשרד הנשיאותי! 

מקווות שהצלחנו לעודד אתכם עוד קצת לצאת לחופשה בעיר היפה בעולם, ואפילו לחקור את הצדדים האורבניים והחדשים שלה ולא רק הקלאסים (שכבודם במקומם מונח!). אם אהבתם את הכתבה מוזמנים לשתף אותה ולכתוב לנו מה חשבתם! רוצים לקרוא עוד? הכנסו לעמוד של גלריית הרובע ה-13 בפריז כאן והמשיכו לשוטט בבלוג שלנו, שמלא בתכנים על גרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובעולם.

אם אתם מגיעים לפריז אתם מוזמנים להצטרף לסיור אמנות הרחוב שלנו, שיש בו עוד המון סיפורים מעניינים מאחורי היצירות והאמנים, לעוד פרטים לחצו כאן.

פורסם ב- כתיבת תגובה

הברים הנחבאים של פריז!

הברים הנחבאים של פריז!

שתף

האם פעם חלמתם על בר קוקטיילים הנחבא בתוך מכבסה נורמטיבית מאד? או מאחורי פיצרייה שאינה חשודה למראה? בפריז יש כמה ברים סודיים ומיוחדים..

פריז של היום היא עדיין העיר היפה בעולם, עיר האורות, עיר של מונומנטים היסטוריים ותרבות עשירה, עליה נכתב המון בספרות ובאינטרנט, אבל האם פעם יצא לכם לשמוע על תרבות חיי הלילה המגוונת שלה? נכון, היין הוא חלק בלתי נפרד מהפריזאים וסגנון החיים שלהם, אבל היום נזמין אתכם לברים הנסתרים של פריז, שהם נישה העומדת בפני עצמה ומשגעת את כולם (:

Moonshiner – בר המונשיינר

דמיינו לכם שאתם עוצרים בפיצרייה רגילה למראה ברובע ה-11 של פריז, קונים ואוכלים משהו, ורק לאחר מכן כשסיפרתם לחברים הם אמרו לכם- השתגעתם?! מאחורי הפיציירה הזו נמצא אחד הברים המבוקשים ביותר בעיר! כך שהכניסה אליו היא ממש דרך הפיצרייה, ששמה "דה- ויטו", ושם תמצאו בר קטנטן שמתמחה בקוקטיילים מיוחדים, גם מקוריים של הבר וגם קלאסיים ובעיקר על ויסקי! הבר מעוצב בסגנון וינטג'י להוספת האווירה, עם פטיפון מנגן ותאורה כהה שתחזיר אתכם לשנות העשרים של המאה הקודמת. תכלס, תסתכלו על תמונה ותגידו לנו שזה לא נראה לכם המקום הכי רגיל שיש ? 😉

איפה?

Rue Sedaine, 75011 Paris, France 5

הבר מאחורי המכבסה – LAVOMATIC

פריז עמוסה בהמון מכבסות שכונתיות, בכל רחוב תוכלו למצוא לפחות אחת כזו, ואנשים אשכרה משתמשים בהן, צעירים כמבוגרים, מבוססים ופחות מבוססים! למה זה המצב? הבניינים הפריזאים המפורסמים הם כל כך ישנים, שבחלקם ובמיוחד בדירות הקטנות שבהם, אין מקום למכונת כביסה או למכונת ייבוש! אז יש מי שניצל את התופעה הרגילה הזו של מכבסה שכונתית, והפך אחת רגילה למראה לדלת סודית לבר שנמצא מאחורי המכבסה! זה- מטורף!

הלאבומטיק הוא בר שמסתתר מאחורי דלת סודית במכבסה השכונתית של רובע עשר, וזה בר קוקטיילים מגניב במיוחד, המעוצב באופן קליל וצבעוני, קצת כמו חדר של מתבגרים וקצת מינימליסטי. השם שלו גם נגזר כמובן מהמיקום הייחודי, בצרפתית LAVOIR אומר כביסה..

איפה? 30 Rue René Boulanger, 75010 Paris

מתי? שלישי ורביעי 18:00-1:00, חמישי עד שבת 18:00-2:00 (ראשון ושני סגור)

הבר האמאזוני – AMAZONAS BAR

צמחים בכל מקום.. מהתקרה מהקירות וטבע פראי שיכניס אתכם ליער- הבר הבא שנספר לכם עליו אמנם פחות נחבא מאלו שלפניו, אבל הוא כל כך מיוחד שאין מצב שנשאיר אותו לעצמנו! הבר האמאזוני הזה, שכל כולו ירוק זוהר ואפילו מתעתע-ראייה אחרי כמה זמן. אז כפי שכבר הצלחתם לדמיין, גם זה בר קוקטיילים שיקי במיוחד ימים אלו, וכן, הכל שם בצבע ירוק בקטע מוחלט(: המקום קטן ומכיל עד 40 אורחים ובמרכז הקוקטיילים שלו ניצב הרום האהוב על הפריזאים הצעירים. מה שמאד מגניב בו, שיש שעה שמחה שווה במיוחד, כאשר הקוקטיילים במחיר 5.5 יורו בין השעות 18:00-21:00 (במקום 8 יורו לכל הפחות)

איפה? 43 Rue de Lappe, 75011 Paris

מתי? שלישי 12:00-2:00, רביעי עד שבת 18:00-2:00.

בר הדלת האדומה – Little Red Door Bar

הבר הבא כשמו כן הוא, בר הדלת האדומה הקטנה, מסתתר מאחורי דלת בדיוק כזו ברובע השלישי של פריז. הדלת הזו נראית כאילו היא מסתירה משהו.. איזה עולם שלם או אםילו רפרנס לאריה, המכשיפה וארון הבגדים, אבל הכניסה האמיתית אליו היא לא מהדלת הזו (זה בדיוק הטריק!), אלא מהדלת שנמצאת לידה מצד שמאל- הכחולה! גם הוא בר קוקטיילים מהטובים שבפריז, ולכן יש להתכונן אליו מראש! הבר עמוס בכל ימות השבוע ותמיד, ממליצות לכם להגיע מוקדם, ממש לפני הפתיחה כדי להירשם ולהיות בתור בשביל להינות ממנו. תפריט הקוקטיילים הוא דינאמי ומשתנה פעם בשנה, מה שמשאיר אותו בראש רשימת הברים הפריזאים מבחינת איכות וטעמים.

איפה? 60 Rue Charlot, 75003 Paris, France

מתי? ראשון- שלישי 18:00-2:00, שישי- שבת 18:00-3:00

בר הקרח – ICE CUBE BAR

בר הקרח הפריזאי הוא לחובבי החוויות הבלתי רגילות! זהו בר קונספט של העידן הפוסט אפוקליפטי, ונמצא כביכול בבסיס סודי מימי מלחמת העולם השניה..תראו שם את דגל צרפת שקפא בעת שהתנוסס, ועוד פריטים תקופתיים אך קפואים. הבר הזה פועל תחת קור מקפיא של מינוס 20 מעלות צלזיוס, ועליכם להתלבש בהתאם אם אם מתכוונים לקפוץ אליו (; לא סתם להחליט ביום קיצי וחם שבא לכם להתקרר, כי זה יהיה טו מאץ' אנחנו מזהירות מראש! שימו מעיל, צעיף כפפות וכובעים וצאו אל המקום המיוחד.. הבר הוא חלק ממלון שנקרא KUBE ויש לו גם חדרים וסוויטות מיוחדות ( אבל לא קפואות!)

איפה?

1-5 Passage Ruelle, 75018 Paris

מקוות שהצלחנו לעודד אתכם קצת לצאת ולגלות את חיי הלילה היחודיים של העיר הייחודית הזו פריז, ולטעום כמה קוקטיילים בלוקיישנים מעניינים שאולי לא הייתם מגלים בלעדינו (:

אתם יותר ממוזמנים לכתוב לנו מה חשבתם על ההמלצות ולשתף את הכתבה אם אהבתם! וכמובן נשמח שתצטרפו אלינו לסיור העיר האורות, ממש כאן.