מעשה שהיה כך היה – ביום שלישי בבוקר, 15/10/24, הגיע אלינו יבוא מארצות הברית והציג את עצמו כמשפחת בוכמן. האמת, אנחנו כל-כך אוהבים להעביר סיורי גרפיטי בפלורנטין לאנשים שמגיעים מרחוק שעובדה זו שלעצמה הפכה את הבוקר שלנו לוואו והתחלנו את הסיור עם אנרגיות מחשמלות והמון מוטיבציה, כי פלורנטין היא מותג ואין כמו לראות את הזיק בעיניים של מי שפוגש בה לראשונה.
כשזה נאמר, חשוב לציין – אנשים שמגיעים מחוצלארץ, לפעמים יש קטע כזה שלוקח להם זמן לעכל את תל אביב ואם לוקחים בחשבון שהסיור שלנו לא מאוד ארוך, זה יכול להוות אתגר – איך שוברים את הקרח וגורמים להם להצטרף לחגיגת הצבעים לפני שנגמר הסיור? אך אל דאגה, כמו שאומרים – עלינו!
אז הם הציגו את עצמם בקצרה, הורים ושלושה ילדים.ות, סיפרו שהם הגיעו לביקור בארץ מלוס אנג'לס הרחוקה ולמרות שהיה ניכר עליהם שהם קצת עייפים, החיוכים ההוליוודיים שלהם המיסו אותנו וידענו שזה לא אנחנו, זה הג'ט לג. כמו שאומרים חכמים – זה מה יש ועם זה ננצח.
למרבה השמחה, התחלנו את הסיור וחיש מהר הצלחנו למגנט אותם ולסחוף אותם לעולם המחתרתי של אמנות הרחוב בשכונת פלורנטין. היה פשוט מעולה! עברנו ברחובות המיתולוגיים כמו אליפלט ופלורנטין, גלשנו לסמטאות צדדיות שרק שומרי סוד מכירים, פגשנו באמנים מקומיים, קראנו שירת רחוב (בתרגום חופשי) וכן, גם גלשנו מדי פעם לשיחות ברומו של עולם.
אתם חייבים להבין – לפלורנטין יש מן קסם כזה שמאפשר גם לציניקנים הגדולים ביותר לפתוח את הלב ולא להישאר אדישים אל מול יצירות האמנות המרהיבות והסיפורים המרתקים שמסתתרים מאחוריהן.
לאורך כל הדרך הרגשנו שאנחנו מסתובבים בחברת סלבס – הם פיזרו חיוכים לכל עבר, היו סופר מגויסים, שאלו שאלות מצוינות והרימו את האווירה (שממילא הייתה נהדרת, אז תארו לעצמכם כמה כיף היה).
השוס – מעת לעת שאלנו אותם שאלות בחזרה – גם כי בדיקת ערנות וגם כי היינו סקרנים לשמוע מה הם חושבים על כל הסצנה המחתרתית הזו, שלכאורה אסורה – ונחשו מי הפגיז בתשובות? ג'ונתן! הצעיר שבחבורה, בסך הכל בן 10 שהתגלה כחד כתער וענה על כל השאלות בלי למצמץ. אנחנו כמובן דאגנו להרים לו (כאלה אנחנו, מרימים) אבל שמנו לב למבטים הגאים שההורים לבית בוכמן החליפו ביניהם ופייר? התרגשנו.
רגע השיא היה כמובן הסדנה המעשית של גרפיטיול בה הם לא איכזבו והציגו יצירות מדליקות, צבעוניות ומאוד מדויקות. אבל זה לא הפתיע אותנו, כי בכל זאת, מדובר בכוכבים. מה שכן הפתיע (אבל אם חושבים על זה, לא באמת) זו הבחירה שלהם – מתוך עשרות או מאות שבלונות ואינספור אפשרויות נוספות, הם בחרו במוטיב של אהבת חינם ואהבת ישראל ואם לפני זה חשבנו שאנחנו נרגשים, עכשיו בכלל – היינו שלולית.
וזהו, הגיע הזמן להיפרד. הם סיפרו לנו שהיה ממש מוצלח, הרבה מעבר למה שהם ציפו וגם אנחנו לא הסתרנו את זה שהיה לנו מאוד כיף ושחבל שהם גרים כל-כך רחוק כי ביננו? בטוח נתגעגע.
