עליי ועל הבלוג


אלינוי קיסלוב, בת 28 מתל אביב, יוצרת ואמנית גרפיטי.

"עולם הגרפיטי ואמנות הרחוב זה עולם שלם שאני מוצאת בו מקום ליצירתיות, לחידוש ולהעביר מסר בדלת האחורית. אני לוקחת כל מיני נושאים שלדעתי יש בהם אי צדק או שאפשר להסתכל עליהם בדרך אחרת ומביאה את זה לרחוב בטכניקות שונות של ריסוס, הדבקה, שבלונות של כתובות וכדומה. מה שמניע אותי זה לראות את התגובות של האנשים ואיפה זה נוגע בהם. אני רואה שלגרפיטי יש דרך לשנות את הדעה של אנשים או לפתוח את הראש –שלי ושלהם- לדעות נוספות ולסתיגמות. רוב העבודות שלי אנונימיות ויהיה קשה לדעת שאני עשיתי אותם. אני חושבת שכשיודעים מי עומד מאחורי היצירה זה מאוד משפיע על המסר שלה ולכן אני משתדלת להשאיר את זה נייטרלי. המטרה מבחינתי היא להשפיע על הסובבים אותי והקהילה במקום ולא בהכרח לצבור תהילה.

עם הזמן הבנתי כמה חשוב לי להעביר את הניסיון והידע שצברתי על גרפיטי ואמנות רחוב והתחלתי לקחת אנשים לסיורים ולהראות להם דברים שאולי הם לא ראו לפני. קלטתי כמה המסרים בגרפיטי משפיעים עליהם וכמה הם מאפשרים לי לראות דברים שאני לא רואה לבד. ההדדיות וההפרייה שיש בסיורים האלה גורמת לי לסיפוק גדול ודרייב להמשיך וליצור במרחב הציבורי."

והחלטתי לפתוח בלוג כדי להגדיל את מעגל ההשפעה. למען הגילוי הנאות הקמתי חברה בשם גרפיטיול שכיום פועלת במספר רבדים בפריסה ארצית בתחום אמנות הרחוב.

בבלוג זה אני מעלה כל נושא שמעניין אותי ונראה לי חשוב להעביר ולשתף. הבלוג מיועד לכולם: חובבנים, סקרנים, אנשי אמנות למיניהם וכל מי שמעוניין להעשיר את היידע שלו.

למען האמת האהבה לאמנות התחילה בגיל צעיר כששיחקתי בהצגות ילדים וחלמתי להופיע על במות. בתיכון למדתי תיאטרון ואמנות פלסטית היה נראה לי משהו שרק אנשים מסויימים יכולים להבין. לא הבנתי שאמנות היא לכולם, בטח אמנות ברחוב. עם הזמן קלטתי ששווה לחלוק את הגילויים שלי וכך יצרתי את הבלוג.

דרך בלוג זה, אני משתפת במסעות שלי בעולם ובישראל ובגרפיטי ובאמנות רחוב שאני מוצאת. לפעמים אמן מסויים ממש סיקרן אותי שהחלטתי לראיין אותו ולהעלות את זה לבלוג כאן.

אני מזמינה אתכם לקרוא, לחקור, לשתף וליהנות יחד איתי.
יש לכם שאלות? תגובות? הערות/הארות? אשמח מאוד שתרגישו בנוח ותגיבו בתחתית הפוסט הרלוונטי ואשמח להשיב. בנוסף, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל: ekisslove@gmail.com

השאירו תגובה


שימו לב, התגובות מנוטרות לפני פרסום