ספר בראשית נפתח במלאכת הבריאה של כדור הארץ – שישה ימי בריאה בסך הכל ובסופם (יום השבת) מנוחה. על כל אחד מהימים נאמר "כי טוב" ואילו על היום השלישי נאמר "פעמיים כי טוב" – פעם אחת על מלאכת השמיים והארץ ופעם נוספת על עולם הצומח.
ולמה אנחנו מציינים את זה? כי ליום שלישי מיוחסת סגולה של ישועות וגם אנחנו היינו כלא מאמינים לנוכח הפלא (יש שיגידו – נס גלוי!) שהתרחש בסיור המופלא שערכנו ביום שלישי, 3.12.2024 בו צוות משפטי סקפטי במיוחד עבר טרנספורמציה לחבורת אמנים נלהבים, מה שמוכיח שעם קצת רצון, מוטיבציה וכוונה, הכל אפשרי.
והרי הסיפור במלואו (אך בקצרה). מעשה שהיה, כך היה (ספוילר: תכינו ממחטות) –
בתחילת החודש אירחנו את הצוות המשפטי של Ree Automotive. מי שלא בקיא בחומר – מדובר בחברת רכבים חשמליים מובילה וככזו, הצוות המשפטי שלה מנוסה, מקצועי, דרוך וכן, גם סקפטי (אפילו מאוד). זה לא מפתיע, זה חלק מהתפקיד וזה מה שהופך אותם לכאלה תותחים בתחומם. ובכל זאת, כשמדברים על סיור גרפיטי שכולל קצת התפלספות וחלק אומנותי – זה מהווה אתגר.
אז בשורה התחתונה – גם אנחנו הגענו סקפטיים, אז מזל גדול שאנחנו אוהבים אתגרים וגם מאוד אוהבים את שכונת פלורנטין המופלאה שמציעה כל-כך הרבה פינות חמד קסומות, שגם הספקן הגדול ביותר לא יכול להישאר אדיש מולן.
את הסיור התחלנו בהיכרות קצרה – גם כדי לשבור את הקרח, גם כי חייבים ובעיקר כי למרות הפאסון הקשוח הם עשו ווייב מאוד חמוד (לא לכעוס עלינו, קלטנו אתכם מההתחלה) ובאמת רצינו להכיר אותם – אבל אי אפשר היה להתעלם מהמבטים המבוהלים של "גרפיטי? אנחנו??", וככה יצאנו לסיור (מה שנקרא – התחלה טובה! הצלחה מובטחת).
שכונת פלורנטין, למי שלא מכיר, היא שילוב מופלא בין היסטוריה תל אביבית מסקרנת וסצנת אמנות בועטת. היא טומנת בחובה המון סיפורים פיקנטיים (איזה מזל שאנחנו מכירים את כולם) וכל ציור בה מלא רבדים ומשמעויות שגם אם כבר נתקלתם בו, תמיד אפשר ללמוד משהו חדש.
להזמנת סיור גרפיטי בפולרנטין, לחצו כאן >>>
בין כל אלה סיירנו. עברנו בין הסמטאות הצבעוניות, קצת קשקשנו ביננו (בשלב הזה כבר שמחנו לגלות שהתחושה הראשונה שלנו הייתה נכונה – הם באמת מאוד חמודים!) והשתהינו מול הציורים המרהיבים. קשה להאמין, אבל לא חלפה מחצית השעה והחבורה הזו – שניסתה בכל מאודה לשמור על דיסטנס – כבר הייתה שקועה עמוק בסיפורים על אמנות רחוב.
יותר מזה – הם היו צמאים לשמוע את הסיפורים, שאלו שאלות ברומו של עולם ואפילו התווכחו (טוב, בכל זאת צוות משפטי) על משמעויות של יצירות שונות שנתקלנו בהן לאורך הדרך. השיא היה כשהתנהלה תחרות לא כל-כך סמויה מי יצייר את הגרפיטי היפה ביותר. אין מה לומר – ממש מהפך מעולם החומר לעולם הרוח ולמרות שבהחלט הרגשנו חלק, היה כיף לקחת צעד אחורה בשלב הזה ולהסתכל עליהם מהצד. פייר, התרגשנו.
הזמן טס והנה, לא שמנו לב והסיור שלנו הגיע לסופו. כמתבקש, החלפנו מילות סיכום ואי אפשר היה להכחיש, הדיסטנס התפוגג לחלוטין. אנחנו התרגשנו מאוד וניכר שגם הם והנה הגיע הנס (זוכרים? שלישי, ישועות…) – ניר, שארגן את היום, ניגש ולחש לי בשקט "וואו, ממש לא ציפינו שזה יהיה ככה!".
וככה נפרדנו, בהרגשה מתוקה והמון אופטימיות שתדלקה אותנו להמשך השבוע, כי מה אפשר להגיד – הנה ההוכחה שלא משנה אם אתה רומנטיקן, ציניקן או איפשהו באמצע – כולנו זקוקים לקצת צבע בחיים.
